Le texte Le vocabulaire Les révisions
Moed katane
Daf 24b
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף בְּאִישׁ אֶחָד וּשְׁתֵּי נָשִׁים. וְאֵין עוֹמְדִין עָלָיו בְּשׁוּרָה. וְאֵין אוֹמְרִים עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים.
Traduction
Abba Shaul says: The infant may be taken out even by one man and two women, for there is no concern with regard to seclusion in a time of mourning. And for such an infant, people do not stand in a line to offer their condolences to the mourners, as is ordinarily done after a burial; nor do others recite over him the mourners’ blessing, which is recited in the courtyard of the graveyard after the burial; nor is the usual formula for the consolation of mourners recited during the seven days of mourning.
Rachi non traduit
ואין עומדין עליו בשורה. אין צריך לעמוד עליו בשורה כשחוזרין מבית הקברות עוברין לפני האבל בשורה וכל אחד אומר לו תתנחם:
ברכת אבלים. ברכה שאומר ברחבה כדאמר בכתובות (ד' ח:):
תנחומי אבלים. כל שבעה הולכין לנחמו בביתו:
Tossefoth non traduit
אבא שאול אומר אף באיש אחד ושתי נשים. מפורש במסכת קדושין (דף פ:
ושם) אע''ג דאין איש אחד מתייחד עם שתי נשים בשעת אבילות דטרידא שרי:
ואין אומרים עליו ברכת אבלים. פירש בקונטרס דמיירי בלא כלו לו חדשיו ומיהו אפי' מיירי בכלו לו חדשיו נהי דמתאבלים עליו כדאיתא בפרק ר''א (שבת ד' קלו. ושם) ובפרק יש בכור לנחלה (בכורות דף מט.) מ''מ אין מחמירין עליו כל כך לצערו כדאשכחן בהני דסמוך דלפי מה שהוא גדול מחמירין לכבודו:
ברכת אבלים ותנחומי אבלים. שמנחמים אותו בדברים:
לעיל (ע''א) פירש בקונטרס דאם בא להחליף בגדים שכבסו קודם הרגל ללבוש בגדים שהן מכובסין כי חלוק הוא מלבוש ומכאן. משמע שר' שמעון היה מתיר בגדים שכבסו קודם הרגל ובתוס' פי' אם בא להחליף ללבוש בגדים שאינם מכובסים כי חלוק הוא מלבוש ורגילים ללובשו ולהחליף בלא כיבוס ור' יצחק זקיני סובר כך ועל פירש''י הקשה דאי שרי בגדים שכבסו קודם אבלו ומסתמא הכי נמי שרי בגדים המגוהצים קודם אבילות וא''כ מנין לו למעלה דאביי כרבי מנא ב''ר אלעזר בן שמעון שמא מקודם אבלו היו מגוהצין וי''ל דמדשרו הני דוקא ולא חדשים לבנים ש''מ דסבירא להו הכי ומיהו זהו המנהג עתה שמלבישין אותו לאדם אחר יום או חצי יום ואין זה קרוי בגד מכובס לדידיה:
בֶּן שְׁלֹשִׁים יוֹצֵא בִּדְלוֹסְקָמָא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא דְּלוֹסְקָמָא הַנִּיטֶּלֶת בַּכָּתֵף, אֶלָּא הַנִּיטֶּלֶת בָּאֲגַפַּיִים. וְעוֹמְדִין עָלָיו בְּשׁוּרָה, וְאוֹמְרִים עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים.
Traduction
A thirty-day-old infant that dies is taken out for burial in a coffin [deluskema]. Rabbi Yehuda says: Not in a small coffin that is carried on one’s shoulder, but rather in a coffin that is carried in the arms of two people. And for such an infant, people stand in a line to offer their condolences to the mourners. And others recite the mourners’ blessing at the cemetery. And people recite the consolation of mourners during the week of mourning.
Rachi non traduit
דלוסקמא. ארון:
הניטלת בכתף. באדם אחד:
באגפיים. בשני בני אדם דרך כבוד:
בֶּן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ יוֹצֵא בְּמִטָּה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: הוּא בֶּן שָׁנָה וְאֵבָרָיו כְּבֶן שְׁתַּיִם, הוּא בֶּן שְׁתַּיִם וְאֵבָרָיו כְּבֶן שָׁנָה — יוֹצֵא בְּמִטָּה.
Traduction
A twelve-month-old infant is taken out for burial on a bier, just as an adult is. Rabbi Akiva says: This halakha applies if the infant that dies is one year old and his limbs are like those of a two year old, so that he looks older, or if he is two years old and his limbs are like those of a one-year-old. Only then he is taken out on a bier.
Rachi non traduit
ואבריו כבן שתים. שאבריו גדולים:
Tossefoth non traduit
רבי עקיבא אומר בן שנה כו'. ולא סגי בי''ב חדשים ובמסכת שמחות נראה לי ר''ע כו' פירוש דלא בעי ג' שנים ואם מת ביום שלשים פוסק בפ' יש בכור (בכורות ד' מט.) שלשים יום באדם אינו נפל ויום שלשים לענין אבילות כיום שלפניו ואינו מתאבל וה''ה מסתמא לענין בכור:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הַיּוֹצֵא בְּמִטָּה — רַבִּים מַצְהִיבִין עָלָיו. אֵינוֹ יוֹצֵא בְּמִטָּה — אֵין רַבִּים מַצְהִיבִין עָלָיו. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: נִיכָּר לָרַבִּים — רַבִּים מִתְעַסְּקִים עִמּוֹ, אֵינוֹ נִיכָּר לָרַבִּים — אֵין רַבִּים מִתְעַסְּקִים עִמּוֹ.
Traduction
Rabbi Shimon ben Elazar says: For one that is taken out on a bier, the public should grieve [matzhivin]. For one that is not taken out on a bier, the public need not grieve. Rabbi Elazar ben Azarya says: The halakha is as follows: If the infant was known to the public, because he regularly left the house and many people knew him, the public must occupy themselves with him and participate in his burial. If he was not known to the public, the public need not occupy themselves with him.
Rachi non traduit
מצהיבין. מרגישין ומצערין:
ניכר לרבים. שהיו מכירין כבר שהיה רגיל לצאת מן הבית:
וּמָה הֵן בְּהֶסְפֵּד? רַבִּי מֵאִיר בְּשֵׁם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: עֲנִיִּים — בְּנֵי שָׁלֹשׁ, עֲשִׁירִים — בְּנֵי חָמֵשׁ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: עֲנִיִּים — בְּנֵי חָמֵשׁ, עֲשִׁירִים — בְּנֵי שֵׁשׁ, וּבְנֵי זְקֵנִים — כִּבְנֵי עֲנִיִּים.
Traduction
And what is the status of deceased infants with regard to eulogy? Rabbi Meir said in the name of Rabbi Yishmael: The children of the poor are eulogized from the age of three, whereas the children of the wealthy are eulogized from the age of five. This is because a child is the sole source of joy for the poor, and so the pain and grief of the poor over the death of a child is greater than that of the wealthy. Rabbi Yehuda said in the name of Rabbi Yishmael: The children of the poor are eulogized from the age of five, whereas the children of the wealthy are eulogized from the age of six. And the children of the elderly are treated like the children of the poor, for the death of a child is particularly painful for an older person.
Rachi non traduit
מה הן בהספד. כמה יהא גדול שמצוה להספידו:
עניים בני שלש. לפי שהעני מצטער על בניו יותר מן העשיר לפי שאין לו שמחה אחרת:
אָמַר רַב גִּידֵּל בַּר מְנַשְּׁיָא אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
Traduction
Rav Giddel bar Menashya said that Rav said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who stated it in the name of Rabbi Yishmael.
דָּרֵשׁ רַבִּי עֲנָנִי בַּר שָׂשׂוֹן אַפִּיתְחָא דְּבֵי נְשִׂיאָה: יוֹם אֶחָד לִפְנֵי עֲצֶרֶת וַעֲצֶרֶת — הֲרֵי כָּאן אַרְבָּעָה עָשָׂר. שְׁמַע רַבִּי אַמֵּי וְאִיקְּפַד, אֲמַר: אַטּוּ דִּידֵיהּ הִיא? דְּרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא הִיא!
Traduction
Rabbi Anani bar Sason taught at the entrance to the house of the Nasi: If one suffered the loss of a close relative shortly before the festival of Shavuot, his one day of mourning before Shavuot and Shavuot itself together count as fourteen days. The day before the Festival counts as seven full days of mourning because the Festival interrupts the seven-day period of mourning, and the Festival itself is counted as a seven-day Festival. Even though it is a one-day Festival, it is counted as seven days because it has the same halakha as the other Festivals. After Shavuot, then, only sixteen days are left to complete the thirty-day mourning period. Rabbi Ami heard this and became angry with him. He said: Is that to say that it is his own opinion? It is the opinion that Rabbi Elazar said that Rabbi Oshaya said.
Rachi non traduit
יום אחד לפני עצרת. היה אבל:
הרי כאן ארבעה עשר. דעצרת חשוב כשבעה וזהו יום שלפני עצרת חשוב ז' דסבר כי האי תנא דלעיל (מועד קטן ד' כ.) דאמר אפילו יום אחד אפילו שעה אחת וכמאן דאמר עצרת כרגלים:
Tossefoth non traduit
דרבי אלעזר א''ר אושעיא היא. והא דלא מייתי ברייתא דר''א בן יעקב דמפיק תשלומין מוקראתם ובקצרכם איזהו חג שאתה קורא וקוצר הוי אומר זה חג השבועות וריש לקיש אמר חג הקציר איזהו חג שאתה חוגג וקוצר בו הוי אומר זה עצרת ויש לומר דלא ידעינן כמה ימים אי לאו מדרבי אושעיא כדאיתא פרק אין דורשין (חגיגה דף יז:
ושם) אלא קשיא מנא ליה דעצרת כרגלים בזמן הזה הא ליכא תשלומין ונהי דמתני' הכי משמע מדקאמרי עצרת כרגלים משמע לגמרי מיהו היא גופא מנא ליה י''ל כיון דעצרת חד יומא ונחשב כמו פסח וסוכות בזמן שבית המקדש קיים לענין תשלומין חשיב נמי לדידן כרגל דפסח וסוכות מיהו בר''ה ויום הכפורים משמע דלא סבירא להו הכי דליהוו חשיבי כשבעה ימים מדלא נקט אלא עצרת ולית ליה דרבן גמליאל ורב פפא דבסמוך דאמרי אפילו ר''ה ויוה''כ ישנן כרגלים דלעולם הוא במקום פסח וסוכות הקשה בתוספות הרב מה אנו צריכים שיהא ראש השנה כשבעה ימים בלאו הכי נמי מותר לגלח ערב יום כפורים דהוי קובר את מתו שמונה ימים קודם יום כפורים דבטלה הימנו גזרת שלשים ותירץ דנפקא מינה אם לא גילח ערב יום כפורים דאינו מגלח אחר יום כפורים אבל עתה דחשבינן ראש השנה כשבעה ויום הכפורים כשבעה וערב ראש השנה כשבעה ימים קודם ובין ראש השנה ליום כפורים שבעה ונקיט ליה בתר יום כפורים שני ימים ומגלח ואין נראה לי תירוץ זה דהא קיימא לן כאבא שאול דאמר לעיל (מועד קטן ד' יט:) מגלח אחר הרגל אלא יש לפרש דנפקא לן מינה לענין שמועה רחוקה דחשבינן לה שמועה רחוקה בהני שני ימים אחר יום כפורים וזהו דוחק גדול כי זה אינו מפורש בשום מקום שתחשב שמועה רחוקה פחות משלשים יום ויותר היה יכול לומר לענין דחשבינן אחר ראש השנה שבת שלישית דאמר לעיל יושב במקומו מיהו אין זה נראה שום קושיא כלל דהא דאמר שמונה ימים קודם הרגל בטלה ממנו גזרת שלשים יום היינו דוקא היכא דנהג אבילות שבעה ימים אבל זה שלא נהג אבילות כי אם יום אחד לא אמרינן יום כפורים תבטל שלשים ותמהתי למה לא פירש הרב כך כי דבר זה פשוט ובסמוך פירש כענין זה הרב יום אחד לפני החג וחג ושמיני שלו הרי כאן כ''א יום דדוקא בהני אומרים דשמיני עצרת הרי כ''א יום אבל מת ברגל שלא נהג אבילות קודם הרגל לא הוי שמיני עצרת כי אם יום אחד למנין שלשים כך נראה לי ואיני יודע הבירור כך פירש הרב ופירש בהלכות גדולות דהשתא דאית לן תרי יומי אי שכיב ליה שיכבא ביום טוב ראשון לא ינהוג אבילות עד מוצאי יום טוב שני (ימים) ואותו יום טוב שני עולה למנין שבעה ואי שכיב ביום שני ההוא יומא נוהג אבילות דכיון דיום טוב שני דרבנן אתי אבילות דאורייתא דיום ראשון דהוי מן התורה כדאמרינן בזבחים (ד' ק:) ומבטל יום שני דרבנן ואין נראה לר''י וגם אין נוהגין כלל ובמקום אחר פירשתי.:
דְּרַשׁ רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אַקִּילְעָא דְּרֵישׁ גָּלוּתָא: יוֹם אֶחָד לִפְנֵי עֲצֶרֶת וַעֲצֶרֶת — הֲרֵי כָּאן אַרְבָּעָה עָשָׂר. שְׁמַע רַב שֵׁשֶׁת אִיקְּפַד, אָמַר: אַטּוּ דִּידֵיהּ הִיא? דְּרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא הִיא!
Traduction
Similarly Rabbi Yitzḥak Nappaḥa taught in the pavilion [kila] of the Exilarch: If one’s relative died shortly before the festival of Shavuot, his one day of mourning before Shavuot and Shavuot itself count as fourteen days. Rav Sheshet heard and became angry. He said: Is that to say that it is his own opinion? It is the opinion that Rabbi Elazar said that Rabbi Oshaya said.
דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מִנַּיִן לָעֲצֶרֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה — שֶׁנֶּאֱמַר: ''בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת'', מָה חַג הַמַּצּוֹת יֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה — אַף חַג הַשָּׁבוּעוֹת יֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה.
Traduction
In both of these cases, a Sage presented an opinion as their own, without attributing it to the original Sage who stated it, for Rabbi Elazar said that Rabbi Oshaya said: From where is it derived that the Shavuot offerings have redress all seven subsequent days? That is to say, if someone failed to bring the Festival offering on the Festival itself, he has six more days to bring it. As it is stated: ''Three times a year shall all your males appear before the Lord your God in the place that He shall choose; on the festival of Passover, and on the festival of Shavuot, and on the festival of Sukkot'' (Deuteronomy 16:16). Just as the offerings of the festival of Passover have redress all seven days, as Passover is seven days long, so too the offerings of the festival of Shavuot have redress all seven days, during the week following Shavuot. From this we learn that Shavuot is treated like a seven-day Festival for all halakhic purposes.
אַדְבְּרֵיהּ רַב פָּפָּא לְרַב אַוְיָא סָבָא וּדְרַשׁ: יוֹם אֶחָד לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה — הֲרֵי כָּאן אַרְבָּעָה עָשָׂר. אָמַר רָבִינָא, הִלְכָּךְ: יוֹם אֶחָד לִפְנֵי הֶחָג, וְחַג, וּשְׁמִינִי שֶׁלּוֹ — הֲרֵי כָּאן עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם.
Traduction
Rav Pappa granted permission to Rav Avya the Elder to speak and he taught the following in public: If one’s relative died shortly before Rosh HaShana, his one day of mourning before Rosh HaShana and Rosh HaShana itself together count as fourteen days, because Rosh HaShana is treated like a seven-day Festival. Ravina said: Therefore, if one’s relative died shortly before Sukkot, his one day of mourning before the Festival of Sukkot, and the Festival of Sukkot itself, which is seven days, and its Eighth day of Assembly, which is considered to be a separate Festival, count as twenty-one days, and he must observe only nine more days of mourning to complete the thirty-day period of mourning.
רָבִינָא אִיקְּלַע לְסוּרָא דִפְרָת, אֲמַר לֵיהּ רַב חֲבִיבָא מִסּוּרָא דִפְרָת לְרָבִינָא: אָמַר מָר, יוֹם אֶחָד לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה — הֲרֵי כָּאן אַרְבָּעָה עָשָׂר? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא, מִסְתַּבְּרָא כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הוּא דְּאָמֵינָא.
Traduction
It was related that Ravina happened to come to the city of Sura on the Euphrates River. Rav Ḥaviva from Sura on the Euphrates said to Ravina: Did the Master say that one day of mourning before Rosh HaShana and Rosh HaShana itself count as fourteen days? He said to him: I said that it stands to reason that this is so according to Rabban Gamliel, who maintains that Rosh HaShana is treated like a pilgrim Festival. But I did not rule in accordance with this opinion.
מַתְנִי' אֵין קוֹרְעִין וְלֹא חוֹלְצִין וְאֵין מַבְרִין אֶלָּא קְרוֹבָיו שֶׁל מֵת, וְאֵין מַבְרִין אֶלָּא עַל מִטָּה זְקוּפָה.
Traduction
MISHNA: Mourners do not rend their garments during the intermediate days of a Festival and do not remove their garments from their shoulders. And others do not provide them with a meal [mavrin] after the burial, except for close relatives of the deceased. And the consolers provide the first meal after the burial only while the mourner is sitting on an upright bed, and not on one that is overturned.
Rachi non traduit
מתני' על מטה זקופה. יושבין המנחמין:
חולצין. כתפיהן:
Tossefoth non traduit
אלא קרוביו. ירושלמי ובלבד קרובים הראוין להתאבל כהדא דרבי אבין דמך במועדא לא גמל ר' מנא חסדא אמר בתר מועדא ניעבדא ליה יקרא ואסיק חכם שמת הכל כקרוביו מברין עליו אלו ואלו נראה לי מכאן משמע שיש הבראה בלא אבילות כגון ברגל ולקמן (מועד קטן ד' כה:) אמר אפי' רבו שלמדו חכמה אינו יושב עליו אלא יום אחד ותמיהני אם כן נצטרך הבראה לשמועה רחוקה ולא מצינו ברבי חייא שעשו לו הבראה אלא קאמר לעיל (מועד קטן דף כ:) והולך כלי אחרי לבית המרחץ ושמא לענין הבראה החמירו משום כבוד החכם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source